אנחנו אוכלים ולועסים, אנחנו מדברים ומבטאים, אנחנו מחייכים וצוחקים. אי אפשר לדמיין מציאות ללא שיניים נכון? אנחנו צריכים אותן בכל רגע נתון. הבעיה מתחילה כשאנחנו שוכחים שהן גם צריכות אותנו…
כבר נוכחנו לדעת שכשלא שומרים על השיניים, על היגיינה ראויה וביקורים עקביים אצל שיננית או רופא שיניים, אנו מסבים נזקים לשיניים שלנו, לפעמים נזקים בלתי הפיכים. ייתכן שאם נבין כיצד וממה מורכבות השיניים, נוכל גם להבין כיצד הן ניזוקות, וכמה חשוב לשמור עליהן ביום- יום.
ממה מורכבות השיניים שלנו?
השן מורכבת ממספר שכבות.
השכבה הראשונה, החיצונית ביותר והנראית לעין, נקראת "אמייל", או "זגוגית השן". היא השכבה העוטפת את השן ומגנה עליה מהחיידקים המסתובבים תמיד בחלל הפה. למרות שזגוגית השן עשויה מהחומר הקשיח ביותר בגוף האדם, אותו החומר נפגע בקלות כאשר מאפשרים לחיידקים להתפתח בפה. תזונה לא נכונה (מאכלים מתוקים מאוד למשל) או צחצוח לא תקין, מחלישים את זגוגית השן, עד כדי היווצרות חורים בשכבה המגנה. מה יקרה? כתמים על השיניים, חולשה בחום וקור, שיניים מחוספסות…
השכבה שמתחת לאמייל היא "מלט השן": שכבה דקה מאוד, שכמו השכבה העליונה, תפקידה להגן על השכבות הפנימיות יותר. השכבה הפנימית יותר היא הדנטין, והפנימית עוד יותר היא מוך השן. מוך השן הוא חלק רגיש במיוחד, המורכב מהרבה כלי דם ותאי עצב ורקמות רכות. כאמור, כל שכבה עוטפת ומחזקת את זו שמתחתיה.
איך השיניים שלנו נפגעות?
תזונה והיגיינה לא נכונות מעודדות התרבות שלחיידקים בחלל הפה. החיידקים מפתחים חומצות ש"אוכלות" את השיניים. הנזק הכי שכיח הוא "חור בשן", עששת. כשהיא פוגעת רק בשכבה החיצונית, קל יחסית לתקן אותה עם סתימה או העשרת האזור הפגוע בפלואור המחזק את השיניים (מצוי במרבית משחות השיניים).
ככל שהעששת תעבור יותר שכבות, כך הנזק יהיה יותר גדול. אם נפגעה שכבת הדנטין, הטיפול הנדרש יהיה סתימה, או במקרה מסובך יותר – טיפול שורש. אם החור כבר מגיע למוך השן, המנוס היחיד מטיפול שורש יהיה לעקור את השן…
זה כואב ולא- נעים, אז אולי עדיף להישמע להוראות ולהגן על השיניים שלנו?